אבטחת מידע לעסק קטן: סיכונים נפוצים ואיך להתגונן?

עסקים קטנים בישראל חשופים יותר למתקפות סייבר והפכו ליעד מועדף על תוקפים מכל העולם. מהן נקודות התורפה המרכזיות ואילו צעדים יכולים לצמצם את הסיכון ולהגן על העסק?

עסקים קטנים בישראל פועלים לא פעם תחת אשליה מסוכנת, שלפיה אבטחת מידע היא עניין ששמור לעסקים גדולים בלבד, כאלה ש-״יש בהם באמת מה לגנוב״ כמו בנקים או חברות אשראי.

בפועל, התוקפים רואים את התמונה אחרת לגמרי. במקום לנסות לפרוץ מערכי הגנה מורכבים של גופים גדולים, הם מעדיפים לפנות לאלפי עסקים קטנים שפועלים בלי מדיניות אבטחה ברורה, בלי מערכות בקרה ולעיתים גם בלי צוות IT בסיסי. בעולם הטבע היו קוראים לזה טרף קל. בעולם הדיגיטלי, זו פשוט הזדמנות לכסף על הרצפה עבור התוקפים. 

עסקים קטנים בישראל חשופים יותר למתקפות סייבר

לפי נתוני רשות הסייבר הלאומית, בקיץ 2024 בוצעו מתקפות סייבר על המשק הישראלי בשווי מוערך של כ-12 מיליארד שקלים. כ-20% מכלל העסקים בישראל נפגעו משמעותית מהמתקפות הללו. לפי הדו״ח השנתי של מיקרוסופט להגנה בסייבר לשנת 2025, ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם, אחרי ארה״ב ובריטניה, בהיקף מתקפות הסייבר, כאשר רוב מוחלט של האירועים נבעו ממניעים פיננסיים ולא ביטחוניים. כשמדברים על היקף מתקפות הסייבר על עסקים קטנים, נראה שנכון לשנת 2024 - יותר מ-75% מהעסקים שחוו מתקפות סייבר באותה שנה היו עסקים קטנים, כך לפי מחקר של חברת סופוס (Sophos). אז האם בעלי העסקים הקטנים בישראל הפנימו את הנתונים? האם הם הבינו, או התחילו להבין, כי אבטחת מידע לעסק קטן אינה המלצה, אלא חובה? 

נראה שלא. בסקר שנערך בסוף שנת 2024 על ידי חברת הסייבר הישראלית Cybiz בקרב עסקים קטנים המעסיקים עד 30 עובדים, נמצא כי פחות מ-10% מהם סבורים כי קיימת סבירות גבוהה שהם חשופים למתקפות. כ-50% מהעסקים הקטנים וכ-39% מהעסקים הבינוניים כלל לא טרחו להטמיע פתרונות אבטחה בארגונים, ככל הנראה מתוך ההנחה הישראלית הידועה ש-״לי זה לא יקרה״. 

כמובן שההנחה הזו היא בדיוק מה שהופך עסקים קטנים לפגיעים עוד יותר. התוקפים יודעים שאין להם כמעט יכולת להתגונן, ומניחים בצדק שברגע האמת אותם עסקים יעשו כמעט הכול כדי לעצור את המתקפה, כולל תשלום דמי כופר. אלא שתשלום כזה אינו פותר את הבעיה, אלא להפך. עסק שמשלם מסמן את עצמו מיד כיעד נוח, כזה שכבר הוכיח נכונות לשלם, ובכך מגדיל משמעותית את הסיכון למתקפות חוזרות ונשנות בעתיד. 

סוגי מתקפות סייבר נפוצות על עסקים

עסקים בישראל מתמודדים כיום עם איום מתמשך ממגוון רחב של מתקפות סייבר, שחלקן עלולות לשתק פעילות עסקית לחלוטין. בין האיומים המרכזיים על עסקים קטנים:

מתקפת כופר

מתקפות שבהן תוקפים חודרים למערכות העסק, מצפינים קבצים קריטיים או משביתים מערכות תפעוליות, ודורשים תשלום כספי בתמורה לשחרור המידע. במקרים רבים, גם לאחר תשלום אין ודאות שהגישה תוחזר במלואה, ולעיתים המידע נגנב או נמכר לגורמים נוספים

מתקפת פישינג

ניסיונות הונאה שמתחילים לרוב בהודעת מייל, SMS או הודעה ברשתות החברתיות, שנראית כאילו נשלחה מגורם אמין כמו בנק, ספק או גוף מוכר. ההודעה כוללת קישור או קובץ מצורף, ולחיצה עליהם עלולה להוביל לחדירה למערכות העסקיות או למכשירים של בעל העסק, וכתוצאה מכך לגניבת סיסמאות, פרטי אשראי או התקנת נוזקה (וירוס) על המחשב או הטלפון.

נוזקות (Malware)

תוכנות זדוניות כמו וירוסים, תולעים וסוסים טרויאניים, שמותקנות על מחשבים או שרתים ללא ידיעת המשתמש, לרוב באמצעות מתקפה מקדימה של פישינג או בשל אבטחה לקויה של המערכות. נוזקות אלו יכולות לאסוף מידע, לשבש פעילות, לפתוח דלת לתקיפות נוספות או להפוך את המחשב לחלק מרשת תקיפה רחבה יותר.

מתקפות מניעת שירות (DDoS)

מתקפות שמטרתן לשתק אתר או שירות מקוון על ידי הצפה של השרתים בעשרות אלפי בקשות בו זמנית. כתוצאה מכך, האתר קורס או הופך לבלתי נגיש ללקוחות, מה שעלול לגרום לאובדן הכנסות, פגיעה במוניטין ושיבוש פעילות עסקית.

מתקפות מבוססות זהות

מתקפות שבהן התוקף מתחזה למשתמש לגיטימי בעסק, כמו עובד, ספק או מנהל, או מיירט תקשורת בין גורמים בארגון. כך ניתן לקבל גישה למערכות פנימיות, להעביר כספים, לשנות נתונים או לאסוף מידע רגיש מבלי לעורר חשד מיידי.

השחתת אתרים

חדירה לאתר העסק ושינוי התכנים, העיצוב או ההודעות המוצגות בו ללא הרשאה. מעבר לפגיעה התדמיתית, השחתת אתר עלולה לגרום לאובדן אמון מצד לקוחות ואף לחשיפה משפטית אם מוצג מידע מטעה או פוגעני.

מתקפה על הענן

מתקפות המתמקדות בחולשות בהגדרות או באבטחה של שירותי ענן שבהם העסק משתמש, כמו מערכות אחסון, ניהול לקוחות או הנהלת חשבונות. ניצול כזה עלול להוביל לדליפת נתונים רגישים, שיבוש תהליכים עסקיים ופגיעה חמורה באמינות העסק.

למה מתקפת סייבר מסוכנת במיוחד לעסקים קטנים?

המגוון הרחב של מתקפות הסייבר, והעובדה שהן כבר אינן תרחיש קיצון אלא איום יומיומי, היו אמורים להדליק נורה אדומה אצל בעלי עסקים קטנים. בפועל, זה לא תמיד קורה. עסקים רבים מזניחים עדכוני תוכנה, משתמשים בסיסמאות חלשות ולא מקפידים על נהלי אבטחה בסיסיים. במקביל, מערכות רגישות במיוחד כמו סליקה, גבייה, ניהול לקוחות ומידע פיננסי נשארות חשופות, ללא שכבת הגנה שמסוגלת לעצור מתקפה בזמן אמת.

הפגיעה הראשונה והכואבת ביותר היא לרוב תפעולית וכלכלית. גם מתקפת סייבר פשוטה יחסית יכולה להשבית מערכות, לעצור גבייה ותשלומים, לשבש שירות ללקוחות ולגרום לאובדן הכנסות מיידי. עבור עסק קטן, שפועל על תזרים רגיש ולעיתים גבולי, אפילו השבתה קצרה עלולה ליצור אפקט דומינו של התחייבויות שלא ניתן לעמוד בהן.

מעבר לכך מגיע המחיר הישיר של ההתמודדות עם המתקפה. תשלום כופר, שכירת אנשי מקצוע לשיקום מערכות, שחזור מידע, אובדן ימי עבודה ולעיתים גם טיפול משפטי או רגולטורי בעקבות תביעות. סכומים שארגון גדול יכול לספוג כחלק מהתנהלות חירום, עלולים עבור עסק קטן להפוך לאירוע שמשבית את הפעילות לחלוטין, או לפחות לזמן ממושך.

רק לאחר מכן מתגלה הנזק העמוק והמתמשך יותר - הפגיעה במוניטין ובאמון הלקוחות. לעסק קטן יש קהל מצומצם יחסית, וכל לקוח שעוזב מורגש מיד. די באירוע אחד שפוגע בתחושת הביטחון או בחוויית השירות כדי לגרום ללקוחות לחפש חלופה. שיקום תדמית ואמון דורש זמן, השקעה וכסף, משאבים שלרוב אינם זמינים לעסקים קטנים. ללא יכולת אמיתית לשקם את האמון שנפגע, גם חזרה לפעילות טכנית מלאה לא מבטיחה שהלקוחות יחזרו.

איך אפשר להגן על עסק קטן מפני מתקפת סייבר?

כל עסק, קטן ככל שיהיה, שמשתמש במחשוב, מערכות גבייה או פתרונות סליקה, חשוף למתקפות סייבר. במציאות כזו, חשוב להבין היכן נמצאות נקודות התורפה המרכזיות, ולהקפיד על רמת הגנה גבוהה דווקא במקומות הקריטיים ביותר לפעילות העסק:

1. אתר האינטרנט

במקרים רבים זהו שער הכניסה הראשי של התוקפים. אתר של עסק קטן עם תוספים לא מעודכנים, מערכות ניהול תוכן לא מאובטחות או סיסמאות חלשות מאפשר השתלטות קלה על האתר, הטמעת קוד זדוני וגניבת מידע של לקוחות. גם אתר תדמיתי פשוט עלול להפוך לכלי תקיפה אם אינו מתוחזק נכון.

2. ניהול הרשאות וגישה

בעסקים קטנים נפוצה הגישה של ״כולם רואים הכול״, אך זו פרצה משמעותית. חשוב להגביל גישה רק למה שכל עובד צריך באמת, לבטל הרשאות לעובדים שעזבו, להימנע משיתוף סיסמאות ולהפעיל אימות דו שלבי (2FA - Two-Factor Authentication) בכל מערכת אפשרית.

3. גיבויים

גיבוי הוא קו ההגנה האחרון של העסק. במתקפות כופר, למשל, גיבוי תקין יכול להיות ההבדל בין חזרה לפעילות לבין השבתה מוחלטת. מומלץ לבצע גיבויים אוטומטיים, לשמור עותק נפרד מהמערכת הראשית, ולשלב בין גיבוי מקומי לגיבוי בענן.

4. דוא״ל

הדואר האלקטרוני הוא אחד היעדים הנפוצים למתקפות פישינג. שימוש באימות דו שלבי, סינון הודעות חשודות והדרכת עובדים לזיהוי ניסיונות התחזות יכולים למנוע חדירה למערכות קריטיות כבר בשלב הראשון.

5. מחשבי העסק וטלפונים חכמים

מחשבים וניידים הם נקודת תורפה מועדפת על האקרים, במיוחד כשעובדים מתחברים מרחוק. חשוב להקפיד על אנטי וירוס מעודכן, סיסמאות חזקות, נעילת מכשירים ועדכוני תוכנה שוטפים.

6. מערכות סליקה וגבייה

מערכות סליקה, גבייה והפקת חשבוניות הן יעד מועדף למתקפות סייבר גם בעסקים קטנים, מאחר שהן מחוברות ישירות למידע פיננסי רגיש של העסק והלקוחות. חשוב לדעת שעמידה בתקן PCI DSS מתבצעת ברמת חברת המסופים והסליקה, ולכן אסור לבית העסק לשמור בשום צורה פרטי כרטיסי אשראי במערכות הפנימיות שלו מחוץ לתשתיות המאובטחות של הספק. בישראכרט לעסקים כל שכבות האבטחה הללו מובנות כחלק מהשירות, כולל עבודה מול תשתיות סליקה העומדות בתקני אבטחה מחמירים, הצפנת מידע וניטור פעילות חריגה בעסקאות. בנוסף, ניתן לשלב מנגנוני הגנה משלימים כמו DS3 בכל עסקה - שכבת אימות נוספת המבוססת על קוד חד פעמי של מחזיק הכרטיס, המסייעת בצמצום ניסיונות פישינג ועוקץ. הבחירה בגוף גדול, ותיק ואמין כמו ישראכרט מאפשרת לבעלי עסקים קטנים לדעת שתהליכי האבטחה מנוהלים בצורה מקצועית ומפוקחת, מבלי שיצטרכו להתמודד עם המורכבות הזו לבד.

הגנה על המערכות הפיננסיות של העסק עם ישראכרט לעסקים

ישראכרט לעסקים מציעה מגוון פתרונות תשלום, סליקה וניהול פיננסי, שנועדו לא רק להקל על ההתנהלות השוטפת של עסקים קטנים, אלא גם לצמצם משמעותית את סיכוני הסייבר הכרוכים בניהול כספים ומידע רגיש.

PAY-WARE: סליקה בנייד

PAY-WARE היא אפליקציית סליקה בנייד שמאפשרת לבעלי עסקים לגבות תשלום בכרטיס אשראי ישירות מהסמארטפון, כולל סליקה בטאץ’, ללא צורך במכשור נוסף. מעבר לנוחות התפעולית, היתרון המרכזי בהקשר של אבטחת מידע הוא שהסליקה מתבצעת תחת תקני אבטחה מחמירים של חברות האשראי, כולל תקני PCI DSS. כך נתוני האשראי אינם נשמרים אצל בעל העסק, והסיכון לדליפה או לשימוש לרעה בפרטי תשלום מצטמצם משמעותית.

ישראכרט 360: שליחת דרישות תשלום וחשבוניות דיגיטליות

ישראכרט 360 הוא פתרון לקבלת תשלומים באשראי מרחוק, באמצעות שליחת לינקים לתשלום במייל, SMS או וואטסאפ, לצד הפקת חשבוניות דיגיטליות באופן אוטומטי. השירות מתאים לעסקים שמבצעים גבייה מרחוק ומאפשר לנהל את כל תהליך התשלום מממשק מאובטח אחד. גם כאן, האחריות על אבטחת העסקאות והמידע הרגיש עוברת לחברת האשראי, ולא נשארת בידי מערכות עצמאיות של העסק שעלולות להיות פגיעות יותר.

החשבון העסקי של ישראכרט: כל השירותים הפיננסיים במקום אחד

החשבון העסקי של ישראכרט לעסקים מרכז באפליקציה אחת את כלל הפתרונות הפיננסיים של העסק, כולל שירותי הסליקה של ישראכרט, הפקת חשבוניות דיגיטליות, מעקב אחר הכנסות והוצאות, מסגרת אשראי נפרדת וכרטיס אשראי עסקי. לצד הפתרונות שצוינו קודם, החשבון העסקי כולל שכבות נוספות של ניהול, בקרה ואבטחה, ומאפשר לבעל העסק לנהל את כל הפעילות הפיננסית ממקום אחד, תוך הסתמכות על תשתיות תשלום מאובטחות ומפוקחות.

בהיבט של אבטחת מידע, ריכוז השירותים תחת ספק אחד הוא יתרון משמעותי. במקום לעבוד מול מספר ספקים פיננסיים שונים, שכל אחד מהם פועל עם מערכות אבטחה ברמות שונות ומהווה נקודת תורפה פוטנציאלית, העסק נשען על מערך אבטחה אחיד של חברת אשראי ותיקה ומובילה. ישראכרט לעסקים פועלת תחת תקני האבטחה הגבוהים ביותר, מנהלת סקרי אבטחת מידע שוטפים ופעילויות ניטור ובקרה בכל מוצרי התשלום שלה, ומאפשרת התחברות לשירות DS3 בכל מוצרי הסליקה, כשכבת אימות נוספת המפחיתה סיכוני הונאה, פישינג ועוקץ. כל אלה מלווים בגב מקצועי, שירות ומענה ייעודי לעסקים קטנים.

עבור עסקים קטנים, שאין להם מחלקות IT או משאבים להתמודד עם אירועי סייבר מורכבים, עבודה עם גוף חזק, מנוסה ומפוקח היא שכבת הגנה קריטית. הבחירה בישראכרט לעסקים מאפשרת להעביר את האחריות על אבטחת תהליכי התשלום לגוף מקצועי שמנהל זאת באופן שוטף, ולבעלי העסק להתמקד בניהול ובצמיחת העסק בראש שקט.

אבטחת מידע והגנת סייבר לעסקים קטנים: לא גזירת גורל

במיוחד בישראל, עסקים קטנים רבים עדיין אינם מודעים לכך שהם יעד מועדף למתקפות סייבר. עם זאת, זו אינה גזירת גורל. באמצעות בחירות נכונות, הקפדה על אבטחת נקודות התורפה הקריטיות ועבודה עם פתרונות פיננסיים מאובטחים של גוף חזק ומפוקח כמו ישראכרט לעסקים, ניתן לצמצם משמעותית את הסיכון. הגנה חכמה על המידע והכסף של העסק היא גם הגנה על המוניטין, על אמון הלקוחות ועל היכולת להמשיך לפעול, להתפתח ולצמוח לאורך זמן.

*האשראי מועמד ע״י המלווה ישראכרט מימון בע״מ. אי עמידה בפירעון הלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

הנפקת הכרטיס וגובה המסגרת נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של המלווה.

שירות חשבון תשלום עסקי ניתן ע״י ישראכרט חשבונות תשלום בע״מ.

כפוף לתנאי השירותים.

החשבון מיועד לאזרח ישראלי בעל חשבון בנק ישראלי שהינו עוסק פטור או עוסק מורשה בעל תיק במע״מ שירותי הסליקה בישראכרט ניתנים בכפוף לתנאי החברה והשירות, שירות DS 3 כרוך בתשלום

* מידע כללי בלבד. אין לראות באמור משום המלצה ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא